לתת שם למה שקשה לומר — משחקי רגשות

משחקי רגשות עוסקים ברגש באופן ישיר. קלף מציג פנים, סיטואציה או מטאפורה, והמשתתף מגיב לו. במקום לשאול ילד מה הוא מרגיש, המשחק נותן לו אוצר מילים מוכן ומאפשר לו להצביע.

למה זה עובד

ילדים רבים אינם חסרים רגש אלא מילים. הם מרגישים בבירור, אבל חסרה להם הדרך לתאר. לכן קלף עוזר מאוד. קלף עם פנים או עם ציור סמלי פותר בדיוק את הפער הזה.

• פנים והבעות
• סיטואציה ומטאפורה
• ערכות לנושא ממוקד
• חוברות עבודה נלוות

המרחק הוא היתרון

קל יותר לדבר על הדמות שבקלף, ולא על מה שקורה בבית. השיחה מגיעה למקום הנכון בדרך עקיפה, ובלי שהילד מרגיש חקירה. מסיבה זו מטפלים, יועצות חינוכיות וגננות עובדים עם הכלים האלה הרבה.

יתרה מזאת, משחקי רגשות מתאימים גם למבוגרים. כמו כן, קבוצות הנחיה וסדנאות משתמשות באותם קלפים.

איך מפעילים נכון

ראשית, המבוגר עונה ראשון. כך הוא מדגים שתשובה קצרה מספיקה. שנית, כדאי לקבוע מראש שמותר לדלג. שלישית, כדאי להימנע מפרשנות — התפקיד להקשיב ולא להסביר לילד מה הוא מרגיש.

כמו כן, כדאי לשמור על קצב נינוח. שאלה רודפת שאלה הופכת את המפגש לראיון.

מה חשוב להבהיר

הכלים האלה אינם טיפול ואינם אבחון. הם פותחים דלת, ומי שמפעיל אותם קובע את הערך. לבסוף, כדאי לזכור שאין תשובה שגויה. ברגע שמבוגר מתקן ילד על מה שאמר, הכלי מפסיק לעבוד.

איך בוחרים ערכה

ראשית, כדאי לבדוק לאיזה גיל הכלי פונה. ערכה למבוגרים תבלבל ילד בן שש. שנית, כדאי לבדוק אם היא מיועדת ליחיד או לקבוצה. שלישית, כדאי לספור את הקלפים. ערכה קטנה חוזרת על עצמה כבר במפגש השלישי. כמו כן, כדאי לבדוק אם מצורף מדריך הפעלה. יתרה מזאת, כדאי לשים לב לאיור. איור שילדים אוהבים מייצר שיחה מהר יותר מאיור מופשט. לבסוף, כדאי להתחיל בערכה אחת ולהכיר אותה לעומק.

בנוסף, כדאי לשמור על אותה קבוצה לאורך זמן. אמון צומח לאט, ולכן שיחות עמוקות מגיעות רק אחרי כמה מפגשים.

תמצאו עוד בקטגוריית משחק משפחתי טיפולי ובקטגוריית טיפול קוגניטיבי. להרחבה כדאי לקרוא את הערך רגש בוויקיפדיה.