ישראל היא מדינה קטנה מאוד. ובכל זאת, על מדפי משחקים בעולם אפשר למצוא כמה הצלחות שנולדו כאן — וחלקן מוכרות כל כך שרוב השחקנים בכלל לא יודעים שהן ישראליות.
שלושה סיפורים כאלה מתחילים עם אפרים הרצנו, אורה ותיאו קוסטר, וחיים שפיר.
רמיקוב: מרומניה לחצר בבת ים
הסיפור של רומיקוב מתחיל דווקא ברומניה.
אפרים הרצנו עסק במסחר, ובין היתר מכר מברשות שיניים ומוצרי קוסמטיקה. לפי ההיסטוריה הרשמית של Rummikub, כאשר משחק בקלפים נאסר ברומניה, הרצנו חיפש דרך לשחק רמי בלי קלפים — והחליף אותם באריחים עם מספרים וצבעים.
אחרי מלחמת העולם השנייה עברה המשפחה לישראל. כאן המשיך אפרים לפתח את המשחק עם בני משפחתו בחצר הבית בבת ים. המשחקים הראשונים נעשו בעבודת יד, והמשפחה החלה להפיץ אותם בהדרגה.
המשחק המשיך לצמוח, יצא מישראל והפך למותג בינלאומי. ב-1980 זכה רומיקוב בפרס Spiel des Jahres הגרמני, אחד הפרסים החשובים בעולם משחקי הקופסה.
מכאן מגיעים גם השורשים של קודקוד. כיום החברה מציינת שמשחקיה מיוצאים ל-52 מדינות ומתורגמים ליותר מ-24 שפות, ובמקביל היא מייצגת בישראל חברות בינלאומיות ובראשן Hasbro.
כך שהסיפור של קודקוד הוא דו־כיווני: משחק ישראלי שיצא לעולם, ומשחקים בינלאומיים שמגיעים דרכה לישראל.
אצלנו תמצאו את המשפחה המלאה — רומיקוב טוויסט, גליל אקספרס ווינטאג'.
נחש מי? ישראלי הרבה יותר ממה שנדמה
יש עוד משחק שכמעט אף אחד לא חושב עליו כישראלי: נחש מי?.
מאחוריו עומדים אורה ותיאו קוסטר, שהקימו בתל אביב ב-1965 חברה בשם Matat — שהפכה בהמשך ל-Theora Design, שם המורכב מהשמות Theo ו-Ora.
אחד הרעיונות שפיתחו היה משחק שבו לכל שחקן לוח עם פרצופים, ובאמצעות שאלות כן/לא צריך לזהות את הדמות הסודית של היריב. המשחק יצא לראשונה ב-1979, ובהמשך הגיע ל-Milton Bradley ולשוק הבינלאומי. כיום Guess Who? הוא מותג של Hasbro.
וזה יוצר מעגל ישראלי מעניין במיוחד: המשחק הומצא בישראל, הפך למותג בינלאומי של Hasbro — והיום Hasbro מיוצגת בישראל על ידי קודקוד.
חיים שפיר: ממשחק אחד לקריירה שלמה
הסיפור השלישי שונה. חיים שפיר התחיל כמהנדס מכונות, אבל בסוף שנות ה-70 עבר לעולם הצעצועים והמשחקים.
מאז הוא פיתח יותר ממאה משחקים, והמוכרים שבהם — TAKI ו-Halli Galli — נמכרים בעשרות מדינות.
ואם השם Halli Galli לא מצלצל לכם מוכר, זה בגלל שבישראל הוא נקרא אחרת לגמרי: פיקולו.
הרעיון מחזיק שלוש שורות של חוקים. כל שחקן הופך קלף בתורו, כולם עוקבים אחרי הפירות שמצטברים בראש הערימות, וברגע שכמות של פרי אחד מגיעה בדיוק לחמש — צריך להיות הראשון שמצלצל בפעמון.
מאז צמחה מזה משפחה שלמה, וכולה אצלנו:
- פיקולו — המקור, ואחד המשחקים המזוהים ביותר עם השולחן המשפחתי בישראל.
- פיקולו אקסטרים — אותו פעמון, קצב גבוה יותר.
- פיקולינו — הגרסה לילדים הצעירים.
- פיקולו טוויסט — כאן גם הצבע נספר, לא רק הכמות. שני מסלולים שמתחרים על תשומת הלב שלכם בו זמנית.
ואם שואלים אותנו — פיקולו טוויסט הוא הטוב מכולם. הוא לוקח משחק שכולם כבר מכירים ומוסיף לו בדיוק שכבה אחת של קושי, בלי לסבך את החוקים.
טאקי יצא בשנות ה-80 והפך לאחד המשחקים המזוהים ביותר בישראל. גם היום אפשר לראות עד כמה הרעיון בסיסי: צבעים, מספרים וכמה קלפים מיוחדים שמשנים את החוקים. אצלנו יש גם אריזת פח קשיחה, מהדורה מיוחדת וקוקו טאקי.
למי שמעניין אותו גם הצד שמאחורי המשחקים, אצלנו נמצא גם המשחק האנושי — ספרו של חיים שפיר.
שלושה ממציאים, שלושה מסלולים
אפרים הרצנו פתר בעיה אישית ובנה משחק עם המשפחה. אורה ותיאו קוסטר הקימו סטודיו לפיתוח רעיונות ולרישוי שלהם לחברות הגדולות. חיים שפיר הפך את המצאת המשחקים למקצוע.
שלושתם הגיעו ממקומות שונים, אבל יש ביניהם קו משותף: הרעיון היה צריך להיות פשוט מספיק כדי לחצות שפה ותרבות.
רומיקוב לא צריך סיפור רקע. נחש מי? דורש כמה שאלות פשוטות. טאקי מבוסס על צבעים וסמלים.
אולי זו אחת הסיבות שמשחקים כאלה מצליחים לעבור מישראל לעשרות מדינות.
למה זה חשוב לנו
כשאנחנו יושבים בתערוכה באסן ורואים את רומיקוב על דוכן בינלאומי, קשה לא להרגיש משהו. משחק שהתחיל בחצר בבת ים עומד שם לצד הענקיות.
זה גם מזכיר לנו למה אנחנו עושים את זה: משחק טוב לא צריך תקציב שיווק ענק. הוא צריך רעיון אחד שאנשים רוצים לשחק בו שוב.
רוצים להבין מול כמה משחקים חדשים הם נאלצו להתחרות? קראו כמה משחקי קופסה יוצאים בכל שנה. ולסיפור המצאה מפתיע במיוחד — מונופול והאישה שהמציאה אותו.
