אוריינות וקריאה

משחקי קריאה — שפה בלי מחברת

אוריינות מתחילה הרבה לפני האות הראשונה. בבסיס הכול עומדת המודעות הפונולוגית. כלומר, היכולת לשמוע את הצלילים שמרכיבים מילה, לפרק אותם ולחבר מחדש. כמו כן היא דורשת אוצר מילים רחב. שיחה והאזנה בונות אותו, ולא תרגול טכני.

מה מנבא הצלחה בקריאה

שני המרכיבים האלה מנבאים הצלחה בקריאה טוב יותר מתרגול אותיות בגיל צעיר. לכן גן שמרבה בשירים, חרוזים ומשחקי מילים מכין לקריאה טוב יותר מגן שמתחיל בכתיבה. יתרה מזאת, ילד עם אוצר מילים רחב קורא מהר יותר. הוא מזהה את המילה עוד לפני סוף הקריאה.

מה משחק מתרגל

משחקי שפה מאמנים בדיוק את המערכת שהקריאה תסתמך עליה בהמשך.

• חריזה וזיהוי צליל פותח
• השלמת מילה שחסרה בסוף משפט
• בניית מילה מאותיות בערבוביה
• הסבר של מילה בלי לומר אותה

הילד שמסרב לקרוא

עבור ילד שמקשר קריאה עם קושי או עם ציון, ספר הוא מטלה. משחק אינו מטלה. כשהמילה עולה על קלף בתוך תור מהיר, איש אינו מחכה ואין תחושת מבחן. כתוצאה מכך הילד קורא אותה בלי לשים לב שקרא.

איך בוחרים את הרמה

כדאי להתאים טקסט קל מעט מרמת הקריאה בפועל. משחק שמקשה על הילד לפענח הופך מהר למטלה. לעומת זאת, קריאה בשטף מייצרת את התחושה החשובה באמת: שהוא יודע. לכן עדיף לפתוח ברמה קלה ולטפס משם, ולא להפך.

איך משלבים משחק בשגרת הקריאה

ראשית, כדאי לשחק לפני הקריאה ולא אחריה. משחק קצר מחמם את המערכת, ולכן הקריאה זורמת טוב יותר. שנית, כדאי לשמור על סבבים קצרים. עשר דקות עושות את העבודה. כמו כן, כדאי לתת לילד לבחור את המשחק. בחירה מגדילה מוטיבציה יותר מכל תמריץ חיצוני. יתרה מזאת, כדאי לשחק גם באנגלית אם הילד לומד אותה. אבל חשוב לא לערבב שתי שפות באותו סבב. מעבר בין שפות מעמיס על זיכרון העבודה. לכן הוא פוגע דווקא במי שהקריאה קשה לו.

באוסף כאן יש משחקי אותיות לגן, משחקי מילים לכיתות היסוד ומשחקי שפה למבוגרים. רבים מהם בקטגוריית משחקי חשיבה ובקטגוריית גיל 4-6. להרחבה כדאי לקרוא את הערך אוריינות בוויקיפדיה.