חשיבה מתמטית — חשבון בלי דף ועיפרון

המיומנות רחבה בהרבה מיכולת לחשב. היא כוללת את חוש המספר, כלומר ההבנה האינטואיטיבית של כמות וגודל יחסי. כמו כן היא כוללת זיהוי תבניות, הערכה ומיון. בנוסף היא כוללת הבנה שיש יותר מדרך אחת לתשובה נכונה.

למה משחק עובד אחרת מדף עבודה

חשיבה מתמטית נבנית בהקשר, ולא ברשימת תרגילים.

כשילד סוכם קוביות כדי לדעת אם הוא יכול להשלים מהלך, החשבון אינו המטרה אלא הכלי. לכן הוא נעשה מהר, בראש, ובלי חרדת טעות. טעות במשחק עולה תור אחד, לא ציון. כתוצאה מכך ילדים שנמנעים מחשבון בכיתה משתפים פעולה בשמחה. אותו חשבון בדיוק עובד, כשהוא עטוף במשחק.

מה מאמנת חשיבה מתמטית בפועל

סוגים שונים של משחקים מאמנים יכולות שונות.

• משחקי קוביות — חיבור מהיר והערכת סבירות
• קלפים עם ערכים — השוואה, סדר וסיכון
• אריחים ותבניות — כפל וזיהוי סדרות
• מכרז וניהול משאבים — תקציב ותכנון

התאמה לפי גיל

לגיל הרך מתאימים משחקים עם כמויות קטנות שאפשר לספור במבט אחד. לכיתות היסוד מתאימים משחקים שמחייבים חישוב מהיר בכל תור, כי החזרתיות היא שבונה את השטף. מגיל עשר ומעלה אפשר לעבור למשחקים שבהם המספר הוא רק אמצעי. ההחלטה האמיתית שם היא מה משתלם.

יתרה מזאת, משחק חושף את הילד לחשבון בהקשר שיש לו משמעות. הוא אינו מחשב כי ביקשו ממנו, אלא כי הוא רוצה לדעת אם המהלך אפשרי. לכן המוטיבציה מגיעה מבפנים, וזה ההבדל שמחזיק לאורך זמן.

מה עושים עם ילד שנרתע מחשבון

ראשית, כדאי להתחיל במשחק שבו החישוב קטן מאוד. למשל, חיבור של שתי קוביות בלבד. אחר כך אפשר להרשות שימוש בעזרים. אצבעות, אסימונים או דף צד אינם רמאות, אלא שלב. יתרה מזאת, הם מורידים את החרדה ומאפשרים לילד להישאר במשחק. כמו כן, כדאי להימנע מתיקון מיידי. אם ילד טועה בחישוב, לרוב שחקן אחר יתקן בתורו ממילא. בסופו של דבר, המטרה אינה דיוק בסבב הראשון. המטרה היא שהילד ירצה סבב שני, ולכן כדאי לשמור על אווירה קלילה.

תמצאו כאן משחקים רבים בקטגוריית משחקי חשיבה ובקטגוריית גיל 7+. להרחבה כדאי לקרוא את הערך חוש המספר בוויקיפדיה.