לשחק ולתרגל בו זמנית
משחקים באנגלית הם הדרך הנעימה ביותר לתרגל שפה. במקום חוברת, הילד קורא ומדבר כי המשחק מחייב אותו. לכן התרגול קורה מעצמו, בלי שאף אחד מכריז עליו.
שני סוגים שונים לגמרי
ראשית, יש משחקים שהשפה היא הנושא שלהם. סקרבל הוא הדוגמה המובהקת, והוא דורש אוצר מילים אמיתי. שנית, יש משחקים רגילים שפשוט הודפסו באנגלית. שם השפה היא הכלי ולא המטרה, ולכן הם מתאימים גם למי שרק התחיל.
ההבחנה הזו חשובה בבחירה. משחק מהסוג הראשון מתסכל מתחילים, ואילו הסוג השני מזמין אותם פנימה.
איך בוחרים לפי רמה
- מתחילים — משחקי תמונות עם מילים בודדות
- בית ספר יסודי — קלפים עם משפטים קצרים והוראות פשוטות
- חטיבה ומעלה — משחקי מילים ומשחקי הסקה מילוליים
- מבוגרים — כותרים כמו CODE NAMES, שדורשים דיוק בניסוח
מה כדאי לבדוק לפני הקנייה
ראשית, כמה טקסט יש על הקלף עצמו. קלף עם משפט אחד עובד אחרת מקלף עם פסקה. שנית, האם ההוראות מתורגמות. משחק שההוראות שלו באנגלית בלבד מוסיף מחסום למבוגר שמלמד. שלישית, האם צריך לכתוב או רק לדבר.
כמו כן, כדאי לזכור שמשחק אינו מחליף לימוד. הוא מחזק ביטחון ומרחיב אוצר מילים, אבל הוא לא מלמד דקדוק מסודר. בסופו של דבר, הערך שלו הוא בכך שהילד מדבר אנגלית בלי להרגיש שהוא מתאמן.
מה זה נותן לילד
ראשית, ביטחון. ילד שמנצח באנגלית מפסיק לראות בשפה מכשול. שנית, אוצר מילים חי. מילה שנקשרת לרגע במשחק נשארת טוב יותר ממילה ברשימה. שלישית, הגייה. משחק מחייב לומר את המילה בקול, וזה מה שחסר ברוב שיעורי הבית.
כמו כן, ההורה לא צריך לדעת אנגלית ברמה גבוהה. די בכך שהוא משחק לצד הילד ומאפשר לו להוביל. בסופו של דבר, המשחק מייצר חשיפה קבועה, וחשיפה קבועה עושה יותר מתרגול מרוכז אחת לשבוע.
רקע על השפה מופיע בערך אנגלית בוויקיפדיה.
לבסוף, כדאי לשלב. משחקים באנגלית עובדים הכי טוב כשהם מגיעים לצד קריאה וצפייה, ולא במקומן. שילוב כזה מייצר חשיפה רציפה לאורך השבוע.