לוגיקה והסקת מסקנות

משחקי לוגיקה — להגיע לתשובה בלי לנחש

הסקת מסקנות היא היכולת להגיע למסקנה ודאית ממידע חלקי. השחקן אינו רואה את הפתרון. אבל הוא רואה מספיק רמזים, ולכן הוא שולל אפשרויות אחת אחרי השנייה. בסופו של דבר אפשרות אחת שורדת. זו חשיבה דדוקטיבית, ורוכשים אותה בעיקר דרך עשייה.

המשחק מעניש ניחוש

אפשר לנחש ולפעמים לקלוע. אולם בטווח של כמה סבבים השיטתיות מנצחת, ולכן השחקן לומד מהר כמה הרגלים.

• לסמן כל אפשרות שכבר ירדה
• לבדוק השערה מול כל הרמזים ולא רק מול האחרון
• להתקדם בסדר קבוע ולא באקראי
• להבחין בין מה שוודאי לבין מה שסביר

דירוג האתגר הוא העיקר

חידות לוגיקה טובות מגיעות עם רמות מדורגות. הן פותחות בקלות, ומגיעות עד אתגרים שמקשים גם על מבוגר. הדירוג אינו נוחות אלא תנאי. חידה קשה מדי בשלב מוקדם מלמדת את הילד שהוא אינו טוב בזה. זו בדיוק המסקנה שרצינו למנוע.

מה יש באוסף

כאן יש חידות ליחיד עם כרטיסיות אתגר. כמו כן יש משחקי דדוקציה לשניים ומעלה, ומשחקי חקירה שיתופיים. בסוג האחרון כל השולחן מרכיב יחד את התמונה מרמזים מפוזרים. לכן הוא דורש גם תקשורת ברורה.

איך עוזרים בלי לפתור

ילד שנתקע מבקש לרוב את התשובה. אבל מסירת התשובה מסיימת את הלמידה. במקום זאת אפשר לשאול שאלה שמכוונת אותו. למשל, "מה כבר ביטלת?" או "איזה רמז עדיין לא בדקת?". כמו כן, אפשר להציע לחזור על הרמזים בקול. לרוב הקראה בקול חושפת את הפער לבד. יתרה מזאת, אפשר להציע הפסקה קצרה. חידה שנדמית בלתי אפשרית בערב מתפצחת לעיתים בבוקר תוך דקה. בסופו של דבר, מה שמלמד אינו הפתרון עצמו. מה שמלמד הוא הרגע שבו הילד מגלה שהייתה לו דרך.

לבסוף, כדאי לשמור על סדר בכרטיסיות. אוסף מעורבב מקשה למצוא את הרמה הבאה, ולכן הילד מוותר. תיבה עם מחיצות פותרת את זה במלואו.

יתרה מזאת, משחקי לוגיקה נוחים במיוחד לשימוש חוזר. אחרי פתרון החידה אפשר לעבור לכרטיסייה הבאה. לכן ערך המשחק שורד הרבה מעבר לסיבוב אחד. תמצאו רבים מהם בקטגוריית אתגר אישי ובקטגוריית משחקי חשיבה. להרחבה כדאי לקרוא את הערך דדוקציה בוויקיפדיה.